1907: הירחון האמריקני "ווג" הציג חזייה נוקשה, בעלת עצמות, ללא חלוקה בין השדיים. תאמינו או לא, זה ממש מעל המחוך.
1913: מרי פלפס המציאה את החזייה המודרנית הראשונה עם שתי ממחטות תחרה ועם קצת עזרה מן המשרתת שלה. שנה אחר כך היא כבר מכרה את הפטנט למר וורנר, בעל חברת וורנרס, שאותו פגשה במסיבת גן.
1918: מעצבי המחוכים עיצבו חזיות שהשטיחו את החזה, במקום להרים אותו, אך זה לא נמשך זמן רב. הם התעלמו מהעובדה כי הקימורים מפתים הרבה יותר ממראה שטוח.
1925: החזייה הראשונה הוצגה עם הפרדה בין השדיים וכתפיות מתכווננות.
1938: יצרני החזיות סוף סוף מודים בכך, שהחזה הנשי אינו בא בגדלים סטנדרטיים, והציגו חזיות במידות קאפ A, B, C, D , דבר שגרם לשמחה אצל כל הגברים!
1940: הריפוד התגנב לראשונה לתוך הקאפים של החזייה. היה זה מהלך מניפולטיבי, שנועד להטעות את הגברים, אך עד עצם היום הזה, איש מהגברים לא טרח לתלונן....
1950: חזיות סטרפלס הראשונות שהופיעו, איפשרו לנשים ללבוש שמלות חשופות כתפיים ובכל זאת להשתמש בחזייה.
1959: החלו לייצר לייקרה אצל וורנר ו דופונט, ומאז אנו ממשיכים להשתמש בה במוגוון עצום של מוצרים. השימוש בלייקרה שינה את האופנה בקיצוניות ואיפשר עיצוב נרחב בכל התחום של הלבשה תחתונה.
1965: ה-"חזייה ללא חזייה" הופיעה, כדי לתת תמיכה ללא תחושת חזייה: "ללכת עם ולהרגיש בלי". חזייה זו שימחה נשים ששנאו חזיות רגילות. לעומתן, הגברים המשיכו ליהנות מנשים שנראו טוב בהלבשה תחתונה סקסית.
1973: הופיע חזיית ספורט הראשונה, שבה החזה אינו קופץ. הגברים השתדלו להתעלם משינוי זה. אז מה!
1980: בעקבות חברות כמו ויקטוריה סיקרט (VictoriasSecret) או פרדריקס (Fredericks) מהוליווד, החלו גברים להזמין הלבשה תחתונה באמצעות קטלוגים, או לקנות בחנויות קניון.
1990: כניסת אתרי אינטרנט רבים לתחום הלבשה תחתונה השפיעה על הזמינות של המוצרים הללו ועל קלות ההזמנה, במיוחד לגברים, שנבוכים להכנס לחנויות לבני נשים.
2000: למי שאוהב לצלול באתרי לבני נשים וליהנות מהסקסיות העצומה, זה רק הולך ונעשה טוב יותר ויותר ויותר...
שלך,
אדית
לבני נשים באינטימיות מלטפת
http://www.edith.co.il